פסק-דין בתיק ע"א 3086/05

זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט כתוארו אז אהרן ד. גולדס) מיום 20.7.05 בת"א 6135/03, שקיבל תביעה שטרית שהגיש המשיב, וחייב את המערער לשלם לו את שוויו של שטר בטחון בסך 720,000 ש"ח וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ש"ח. 

1.                   רקע

(א)        המשיב הגיש נגד המערער בקשה לביצוע שטר בחתימת ידו על-סך 720,000 ש"ח (להלן: - " השטר") בתיק הוצל"פ שמספרו 03-00693-18.

(ב)        המערער הגיש התנגדות לביצוע השטר וקיבל רשות להתגונן בהסכמה. התצהיר התומך בהתנגדות היה לכתב הגנה שבו טען המערער כי חתם על השטר כבטוחה להחזר הלוואה ע"ס 150,000$ שאותה אמור היה לקבל מהמשיב. השטר ניתן לצורך גיוס הלוואה שבסופו של דבר לא ניתנה לו, אך למעט בקשה חד פעמית שהיפנה למשיב להחזר השטר, שכח מקיומו, ולא עשה דבר כדי להשיבו לידיו. 

(ג)         המשיב טען כי המערער מסר לידיו את השטר לאחר שהשלים את מתן ההלוואה בתשלומים, והוא החליף שיקים שהפקיד בידו המערער כנגד תשלומים אלו. אמנם בתצהיר העדות הראשית טען המשיב שכספי ההלוואה שולמו במהלך ספטמבר-דצמבר 2002 - לאחר מתן השטר, אך לאחר מכן שינה את גרסתו ואמר שמדובר בתשלומים שניתנו במהלך ספטמבר-דצמבר 2001 - לפני מתן השטר.  

להשלמת התמונה יצויין כי השטר הופקד ביום 1.1.2002 בידי המשיב בעת שהיו חסרים בו פרטים בנוגע לאופן קבלת התמורה ומקום קבלתה. בא כוח המשיב השלים פרטים אלה לאחר מכן. 

(ד)        ביום 18.4.04 דחה כב' השופט גולדס את התביעה בנימוק שלא עלה בידי המשיב להוכיח שההלוואה נושא השטר אכן ניתנה (להלן: "פסק הדין הראשון"). על פסק דין זה הוגש ערעור (ע"א 2288/04).

(ה)        בדיון המקדמי בערעור שהתקיים ביום 12.4.05 הובהר שקיימת תמימות דעים בין הצדדים שאם קיימת עילה שטרית, אזי נטל ההוכחה לאי קבלת ההלוואה רובץ על המערער. לפיכך הסכימו הצדדים לבטל את פסק הדין הראשון ולחזור לבית משפט קמא לצורך הכרעה בשאלות: (1) האם קיימת עילה שטרית, (2) אם קיימת עילה כזו, האם הרים המערער את נטל ההוכחה בנוגע לטענת כשלון תמורה, אם לאו. כמו כן הוסכם שהצדדים יהיו מנועים מלהעלות טענות עובדתיות שלא עלו בחקירות, אך יוכלו לטעון טענות משפטיות העולות מהראיות והעדויות שהובאו לפני בית המשפט.

(ו)         ביום 21.7.05 קיבל בית המשפט את התביעה, ועל פסק דין זה הוגש הערעור דנן (להלן: - " פסק הדין השני").

2.         הקביעות בפסק הדין השני

(א)        בית המשפט קבע כי קיימת עילה שטרית. המערער לא טען בתצהירי העדות הראשית שהגיש, ואף לא בסיכומיו טרום פסק הדין הראשון, להעדר הרשאה להוספת הפרטים החסרים בשטר. טענה זו הועלתה רק בדיון ביום 12.7.05. העדר טיעון מטעם המשיב בדבר מתן הרשאה כזו, אינו בגדר הוכחה כי לא ניתנה ההרשאה. חזקה כי ההרשאה ניתנה והשטר תקף. 

(ב)        בית המשפט קבע גם שלא עלה בידי המערער להוכיח שלא קיבל את ההלוואה שלהבטחתה ניתן השטר במידה הנדרשת לפי מאזן ההסתברויות, ואין הוא יכול להיבנות רק מגרסתו ועדותו של המשיב. בית המשפט דחה את גרסת המערער ששכח מהשטר ולכן לא פעל להחזרתו, ובהסתמך על תמליל שיחה שקיימו הצדדים קבע שהמערער הכיר בהלוואה האמורה.

3.         טענות המערער

            המערער טוען:

(א)        לא התקיימה עילה שיטרית שכן בשטר נעשה שינוי מהותי על ידי בא כח המשיב בנוגע לאופן ומקום קבלת ההלוואה. המשיב לא ידע על השינוי שנעשה וממילא לא קיבל הרשאה לבצעו ולכן השטר בטל. בהעדר עילה שטרית נטל הראיה על המשיב ויש להשאיר את פסק הדין הראשון על כנו.

(ב)        בית משפט קמא בחן אך ורק את הראיות שהביא המערער, והתעלם מהחקירה הנגדית של המשיב, באמצעותה הוכח שהמשיב משקר בנוגע למתן ההלוואה. לחקירה הנגדית משקל רב בהגנה על אינטרסים של בעל דין בהליך משפטי שנערך לגביו.

(ג)         המערער נדרש להוכיח כי לא קיבל כספים. מדובר בעובדה שלילית שקשה להוכיחה והדרך לעשות זאת היא על ידי חקירתו של המשיב וחשיפת סתירות בגרסתו המובילות למסקנה שהוא לא העביר את הכסף. גילוי סתירות בעדות המשיב מעביר את נטל ההוכחה עליו.

 (ד)       יש לצפות כי הטענה שהכסף ניתן למערער תהייה מפורטת ותלווה במסמכים ואישורים למסירתו - וזאת לא נעשה.

(ה)       מצבו הכלכלי של המשיב באמצע שנת 2001, על פי עדותו, היה בכי רע. בנסיבות אלו לא יתכן שהיה ביכולתו להלוות למערער 150,000$.